Logo
   
  tip  


סיפור סנאף
10-9-2010

לאחרונה פורסם בוואלה סיפור שעיצבן אותי עד למאוד. הוא הכיל אלימות גרפית חסרת הצדקה שהחלה בלכידה של שלושה בעלי סמכות שלא אהבו את כתיבתו של הדובר, והסתיים בטחינתם לאבק.

אני טענתי שזה סיפור לא מוסרי, משום שאין הצדקה לאלימות שתוארה שם. אבל באותה מידה אפשר לומר שתבלינים חריפים מדי הם לא מוסריים משום שטעם החריף הוא למעשה כוויה על הלשון ולא טעם אמיתי שבלוטות הטעם שלנו יכולות להתמודד איתו.

האלימות הזו לא התחילה היום ואני משער שאותו כותב יודע שהוא צועד בדרכו של ברט איסטון אליס ושל סשה שהיה איתי זמן מה במתא"ן ותיאר תיאורים כואבים וגרפיים כאלה עוד בשנות התשעים המוקדמות, אין ספק שאנשים אוהבים אלימות, ואנחנו יודעים זאת מתקופת הגלדיאטורים, ואנחנו גם מסווים את זה כעוד צבע על הפלטה של היוצר כמו אדום בציורים של קרוואג'יו

הסכנה היא שאנחנו מכשירים את האלימות באמצעות הכתיבה שלנו ואנחנו מדרדרים את השיח האם יש תשובה נכונה? אינני יודע אבל אני מאחל לנו תחילת שנה של כתיבה מוצלחת, פוריה ומוצדקת.



kipul
 
 
לינקים | טיפ | צוות | שירות | פרויקט תרגום | מה חדש | שאלות | המלצות | בית
 
 
 
 
 
הטיפ השבועי