Logo
   
  tip  


טעויות בשיפוט
17-9-2010

אם עליי לעשות חשבון נפש ספרותי, יש שני דברים שראוי להתחרט עליהם (אם כי אין זה מבטיח שלא יקרו בעתיד)

1.חוסר יכולת להתאים את הביקורת לאדם - כאשר אתה ניצב בפני אדם, אתה יכול לדעת מהי הביקורת שניתן לתת לו על יצירתו לו כדי לתקן את דרכיו בעתיד. כאשר כותבים ביקורת על ספר, לעיתים קרובות האופן שבו נבחן הספר הוא לפי אמות מידה שלא לוקחות בחשבון את רגשותיו ורגישויותיו של המבוקר. הדבר מוליד שני סוגים של תגובה - התעלמות מן הביקורת, או שנאת המבקר והאשמתו שהוא יוצר מתוסכל או דביל מוחלט. אני יודע שרוב האנשים שיקראו את השורות הללו אינם מבקרי ספרות, אבל הייתי רוצה לבקש מכם חכמים הזהרו בדבריכם פן תגלו את היצירה של אותו אדם שאתם מותחים עליו ביקורת לשנים רבות של שתיקה ותחללו את שם היצירה ברבים.

2.תחרויות כתיבה - אני משתדל לקרוא כל יצירה מההתחלה עד הסוף כשאני שופט בתחרויות אבל אני חייב לגלות לכם את הסוד: אנחנו בני אדם, היצירה שלכם גם מוצאת אותנו באמצע מצבים בעייתיים, לא תמיד אנחנו מקבלים כסף אלא עושים זאת מאהבה, לא כל השופטים קוראים עד הסוף, השופטים לא נפגשים ומקבלים אמות מידה משותפות מיוזמי התחרות הכל שרירותי. גם אני מוצא בתחרויות כתיבה משהו מדרבן אבל ככפרה על חטא צריך לחשוף את האמת ולהודות שהביקורת המשתמעת מתחרות כתיבה היא חסרת משמעות. תמשיכו לכתוב ותהיו המנצחים האמיתיים.



kipul
 
 
לינקים | טיפ | צוות | שירות | פרויקט תרגום | מה חדש | שאלות | המלצות | בית
 
 
 
 
 
הטיפ השבועי