Logo
   
  tip  


אקספוזיציה
18-8-2009

אחד הדבר השנואים עליי, בייחוד ברומן מכתבים הוא "אתה בוודאי זוכר איך"

אתה בוודאי זוכר איך צעדנו בגשם ביום ההוא ואתה אמרת שאתה רוצה ללמוד ביולוגיה מולקולרית באוקספורד, ואני אמרתי לך אל תלך, ואתה אמרת אני חייב כבר קיבלתי מלגה, ואני אמרתי שאני אמות אם תלך, ואתה משכת בכתפיך בלי לומר מילה.

וכך זה נמשך ונמשך, תוך התעלמות מהפרדוקס שאם הוא בוודאי זוכר מדוע צריך להזכיר לו?

היום הייתה לי דוגמה היום בחתונה של חבר והוא הושיב ליד אותו שולחן חברים וחברים לשעבר שלא ראו אחד את השני שנים והלוואי שהיה לי מכשיר הקלטה כי הטוויה מחדש של הקשרים וההיזכרות. אשחזר לפניכם שיחה אחת כדי שתבינו איך זה הולך באופן טבעי:

א: אתה ב'?

ב: כן.

א: מאיפה אתה מכיר את החתן?

ב:מאז כיתה ג' אנחנו הולכים דרך ארוכה ביחד

ג: שלא לדבר על מה שהלך במועדון קופקובנה בבאר-שבע

ד(חברתו של ב'): מה קרה בקופקובנה

ג:אוי, הוא היה מסטול

א:אתה בעצם זה שהיה שיכור והשתנת על עצמך?

ג:לי לא היה נעים לומר.

בכל מקרה הזרימה טבעית, האינפואמציה ניתנת במשורה והקורא יכול להביט מהצד כמו אדם שעד לשיחה ולא נכפה עליו ה"אתה בוודאי זוכר" ניתן להניח שהספר שתכתבו לא קוראים ספר לראשונה ואם אתם יוצרים משהו חדש ומורכב, זו לא בושה לכתוב משהו שיובן רק בקריאה שנייה או שלישית.



kipul
 
 
לינקים | טיפ | צוות | שירות | פרויקט תרגום | מה חדש | שאלות | המלצות | בית
 
 
 
 
 
הטיפ השבועי