Logo
   
  tip  


מתי ראוי לשתוק?
6-2-2010

ישנן כמה אמירות שהפכו כה שגורות שאנחנו מאמינים בהן בלי להבין עד כמה הן שגויות:

"האמת עולה על כל דימיון", "זקנתו מביישת את נעוריו", "ישן מפני חדש תוציאו"

האמת לא עולה על כל דימיון, אך קשה להתווכח איתה.

ישן מפני חדש תוציאו - אם תלכו למקורות תגלו שמומלץ של לאכול דווקא ישן נושן

וביחס לזקנה המביישת את הנעורים ובכן אנשים עם זקנה מביישת לא בטוח שבנעוריהם היו  כל כך סימפטיים. אבל לא בדיוק על זה רציתי לדבר איתכם, אלא על "סייג לחוכמה שתיקה"

עם מותו של ג'יי די סאלנג'ר נשאלה השאלה למה הוא שתק והאם לא היה לו מה לומר יותר, האם אחרי יצירה כ"כ נשגבת כמו התפסן בשדה השיפון כבר לא היה לו מה לומר. אני מאמין שהיה לו מה לומר כי הוא כתב ספרים לא פחות מוצלחים גם אח"כ כמו "הגביהו את קורת הגג, נגרים" ו"פראני וזואי" אי אפשר להשליך את תסביכיו הנפשיים של אדם אחד על כלל הסופרים והיוצרים, ויותר מזה יוצרים שלא שתקו  מעולם כמו אצ"ג, בירשטיין, עמיחי או אפלפלד יבדל"א יצרו יצירות מיוחדות מאוד ושונות מאוד שפנו לקהלים שונים וגם יוצרים כמו זך שנתפסים כאנשים שזקנתם מביישת את נעוריהם עדיין נתפסים ע"י חלקים גדולים מהציבור כיוצרים דגולים. האם עלינו להתווכח עם הציבור שבכל זאת אוהב אותם? הלוא ברגע שיש לך קהל המצפה ליצירתך, אתם אמן בפועל.



kipul
 
 
לינקים | טיפ | צוות | שירות | פרויקט תרגום | מה חדש | שאלות | המלצות | בית
 
 
 
 
 
הטיפ השבועי